7/28/2009

פסיכולוגיה חיובית לאדם פסימי

במסגרת המטלה הלימודית של כתיבת הגדרה למילון 'ויקי' של חברת e-learning בחרתי את המושג "חקר מוקיר" (תרגום בלתי אפשרי למושג: Appreciative Inquiry). מעבר לאתגר שבעצם כתיבת הגדרה ברורה וקולחת ב-200 מילים בלבד, מצאתי עניין בעצם השיטה השואבת מן ה"פסיכולוגיה החיובית". אולי, כאמור בכותרת, משום היותי פסימית וספקנית.
הנה מה שמצאתי אודות המתודולוגיה החדישה הזו להובלת שינויים חיוביים וצמיחה בארגונים:
זהו אחד הכלים המנסים להתמודד עם הקשיים הרבים של עולם התחקיר הארגוני, בו רבים החששות מאווירה שלילית הנובעת מעיסוק בכישלונות וחיפוש “אשמים”. לפי גישה זו, יש לפעול מתוך כבוד והוקרה לכל מה שקרה ולמי שהיה מעורב בכך, ומנקודת מבט אוהדת זו לגשת לאיתור השינויים והשיפורים לעתיד.
המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם מגדירים יחד את השאיפות לעתיד ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף.
הגישה פותחה ע"י David Cooperrider בארה"ב והיא מיושמת לאחרונה גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'.
בשונה מגישות מסורתיות המתמקדות בפתרון בעיות ותיקון מה ש"לא עובד", ובדומה לפסיכולוגיה החיובית, מציעה גישה זו להתמקד, לזהות, לחקור ולפתח את מה שעובד היטב. זיהוי וגילוי סיפורי הצלחה, התנסויות חיוביות וזיכרונות חיוביים הם המהווים מקור ממשי לפיתוח יכולות, להעצמה, לצמיחה וללמידה. ההנחה היא, כי הפוקוס שאנו שמים הופך למציאות שלנו. כשהמוקד הוא על החיובי, נוצר אלמנט מחזק בתהליך פתרון הבעיות. רגשות חיוביים מרחיבים את יכולת החשיבה וההתנהלות שלנו, אנחנו שיתופיים יותר ובעלי מסוגלות, וכך נוצר גם שיפור בעשייה.
הגישה יכולה להביא ללמידה ושינוי ברמת המאקרו (שינויים אסטרטגיים, עיצוב חזון, חדשנות ויצירתיות עסקית) והן ברמת המיקרו (פיתוח צוות, מנהיגות, התפתחות אישית).
היא רבלנטית ביותר למערכות חינוך – בהיותן אירגונים מטמיעי שינויים מעצם מהותן.
ניתן למצוא ברשת דוגמאות ליישומי השיטה (למשל, באתר של השירות הפסיכולוגי הייעוצי, ועוד).
המקורות עליהם נסמכתי בכתיבת הערך מופיעים בהמשך להגדרה במילון הויקי.


7/25/2009

אמנות בניית אתר לביה"ס ל"אמנויות"

בפוסט הקודם בישרתי על התמנותי למנהלת תוכן אתר בית הספר לאמנויות (קמפוס אריסון). כיוון שהאתר הינו חדש ורק מנסה בימים אלה לעמוד על רגליו, תפקידי נוגע גם לפיתוחו/עיצובו ושאר עניינים טרום עידכונו התוכני השוטף. מחד, כאב ראש לא קטן; מאידך - הזדמנות פז להשפיע, להתוות, לתכנן ושאר ענייני חשיבה המיטיבים עם יצירתיותי.

אני הופכת בימים אלה בשאלה 'מה הופך אתר אינטרנט לאפקטיבי'?
ברור לי שבשלב ראשון צריך להיות מאוד ברור מי הוא קהל היעד. זה לא ענין פשוט גם כשמדובר באתר בית ספרי. האם קהל היעד הוא תלמידי בית הספר (תלמידים בגילאים 6-15)? כמה צריך האתר להתאים לקהל הרחב, ובמיוחד לזה המעוניין להרשם בעתיד לבית הספר הייחודי? האם האתר אמור לשקף את הפעולות הבית ספריות עבור ההורים? זו נקודה בסיסית, ואני לא בטוחה שהוגדרה דיה.
כפועל יוצא של קהל היעד תוגדר גם המטרה - פרסום, הפצת מידע וכו'.
אתר אינטרנט טוב ומעניין מעביר מסר מסוים. זה מתגבש גם מדרך עיצובו של האתר ומההדגשים המושמים בו. כך, למשל, טענתי מול החברה בונת האתר, כי חובה להכניס את הפעילות החברתית בבית הספר כקישור מכובד ומרכזי מדף הבית. זה לא רק ענין טכני. זה מסר על פיו בית הספר שם דגש על היבטים חברתיים לא פחות מאשר הוא מטפח את לימודי האמנות.
אתר יש לבנות כך שמחפש מידע ימצא אותו בנוחות ולא יתבלבל במהלך שיטוטו בו. עקרונות אלה חשובים לא רק כשמדובר באתרים מסחריים, שצריכים לקחת בחשבון שהגולש עלול בכל רגע לנטוש את האתר ולעבור לאתר של החברה המתחרה.
בשלב הכנסת התכנים ברור לי שלכתיבה נכונה של טקסטים יש השפעה רבה על האפקטיביות של האתר. אני אצטרך ללמוד את כללי היסוד לכתיבה נכונה, כולל חוקים טכניים לכאורה עליהם יש להקפיד - סוגי וגדלי הפונטים המומלצים, כתיבת כותרות נכונה, פסקאות, ריווח ועוד ועוד.
כאמור, נכנסתי לענייני האתר כבר בעיצומו/כמעט סופו של בנייתו. יחד עם זאת, חשוב לי שהוא יצליח.
אז מה החזון? שיהיה עשיר בתוכן טקסטואלי, מקורי; שיתעדכן במידע חדש אחת לתקופה. שעיצובו הגרפי ימשוך את קהל היעד ויהיה לו אף לעזר.
אני מאחלת לעצמי שבסוף התהליך יעמוד לו לתפארה אתר אותו אוכל לנהל עצמאית. בהמשך, כשכבר ידע "ללכת לבד" אשתף בניהול התוכן של חלקים מסויימים באתר גם עמיתים.

7/21/2009

יציאה ל"אזרחות"

שנת השבתון הברוכה עומדת להסתיים, ומטבע הדברים מתחילה ההתארגנות לקראת שנת הלימודים הבאה. המעבר הקונטרסטי מהעיסוקים האקדמיים ל"עבודה בשטח" מעורר הרבה לבטים ואף חשש. אני מקווה שאדע לעשות שימוש מושכל בידע הרב שרכשתי במסגרת לימודי עד כה. אני רוצה להגן על עצמי מפני התפכחות מכאיבה לנוכח המיכשולים בהם אתקל בבואי ליישם את תוכניותי.
יש לי המון רעיונות איך לשלב את התיקשוב בעבודתי במטרה להפוך את הלמידה - שלי ושל תלמידי - למשמעותית יותר. אני מנסה לברר לעצמי מראש היכן עשויות להיות נקודות התורפה בדרך למימושן - שמרנות המערכת? תשתיות טכנולוגיות? יחסי עם עמיתי באירגון? האינטראקציה שאצליח ליצור עם תלמידי החדשים?
בינתיים, לקחתי על עצמי את ניהול תוכן האתר הבית ספרי שזה עתה קם. אתגר של ממש. והרי זה בבחינת שימוש "על רטוב" בכלים אותם רכשתי במגוון קורסים הנוגעים לפיתוח יחידות מתוקשבות, הערכת אתרים, עיצוב ממשקי משתמש ועוד ועוד.

7/09/2009

טריוויה





מחד, יש משהו קצת מפחיד ואולי מוזר בבקיאות שמגלה הפעוט בנבכי החומרה. האם הידענות הטכנולוגית הזו מעידה גם על תפיסה שיש לו , או שמדובר בשינון סתמי של שמות עצם? שווה לחשוב על זה.

7/08/2009

"ספר אורחים"


בתגובות לרשומה זו ירוכזו משוביהם של מי שקיבלו על עצמם להעריך פרוטפוליו דיגיטלי זה, ובראשם עמיתתי – דורית סלע