11/03/2009

שיעורי בית - ההכרח שנמרח....

רבות דובר ונדרש אודות שיעורי הבית ומידת נחיצותם ללמידה. הדיון בסוגייה לא מנותק מההקשר של היחסים המשפחתיים ולוקח בחשבון את המתחים העצומים המתלקחים עם שאלת השאלה: "היו שיעורים היום?"....
נדמה, שסף הרגישות של התלמיד ושל הוריו סביב הכנת המטלות הוא מאוד נמוך. התלמיד חש שהמשימות שניתנו בכיתה קמות עליו לכלותו, וההורים נעדרי האינפורמציה ממקור ראשון מתקשים לא פעם לתת אמונם בצאצאם. מה עושים?
כמורה למאות תלמידים מתבגרים וכאמא לשניים, ברור לי כי המפתח לביצועים טובים יותר ולהסרת מתחים הוא באירגון יעיל. ללא ספק, ייטב לכולם - התלמידים, ההורים והמורים - אם המשימות היומיות הניתנות לכלל התלמידים בכיתה תהיינה מרוכזות במקום אחד, ולא כתובות במחברות השונות עפ"י תחומי הדעת. נכון שלרוב הילדים יש יומנים, אך מגיל מסויים המורים לא מטפחים בקרב התלמידים את ההבנה בחשיבות התיעוד באמצעותו והוא נותר כר לברכות ושאר קישקושים.
בנוסף, ברור כי השאלה האוניברסלית המקוממת "היו שיעורים?" תהיה מיותרת אם האינפורמציה הזו תהיה נגישה להורה ישירות, ללא תיווך הילד.
עשיתי מעשה. פתחתי לתלמידי כיתת החינוך שלי בלוג לפרסום שיעורי הבית. מיניתי חמישה ילדים (כמספר ימי הלימוד העיוניים בשבוע) האחראיים להכנסת התכנים באופן יומיומי. ובא לציון גואל!
עכשיו גם תלמיד שנעדר בעוון שפעת חזירים, מי ש"הבריז" מבית הספר, מי שסתם חלם בשיעור וגם ההורים של כל אלה יחדיו יכולים להתעדכן בשיעורי הבית ולוותר על השיח השבלוני מעורר המועקה. כמחנכת הכיתה אני יכולה לעקוב בעזרת הבלוג אחר תכני הלימוד של תלמידי במקצועות השונים וכן להתרשם ממידת העומס המוטל עליהם (ולהתערב במקרה הצורך). המורות המקצועיות ואנוכי יכולות להשתמש בתעוד זה כתרשומת נוחה למעקב אחר התקדמות הכיתה. אני מניחה שגם להנהלת בית הספר יכול להיות ענין בהצצה לבלוג מדי פעם.
זה הקישור לבלוג שלנו. למותר לציין, שחיש קל נפתחו כדוגמתו גם לכיתות האחרות.

2 תגובות:

  1. עמית
    יזמה ברוכה! שימוש יעיל ומועיל בכלי שנמצא בהשג יד, הרבה יותר זול מיומנים ממותגים !

    בהצלחה לתלמידיך והוריהם בביצוע המטלות !

    דורית

    השבמחק
  2. עמית,
    רעיון מבריק עבור התלמידים!
    האמת, לגבי ההורים אני מתלבטת: עבור חלק מהתלמידים זו תיהיה חדירה לפרטיות. עבור חלק נוסף- השיחה שאת מתארת היא הזדמנות יחידה לתקשורת הורים-ילדים.
    מענין איך בחרת את הילדים למשימת הבלוג?
    האם הם מקבלים תגמול?
    בהצלחה לכולם!
    רינה

    השבמחק