באחת מרשומותי הקודמות תארתי את חזון הפיתוח והשימוש של האתר הבית ספרי עליו אני אמונה. הבטחתי (גם לעצמי) להמשיך ולשתף בהתמודדותי עם חבלי ההטמעה. אקדים ואומר, שהם לא פשוטים כלל. הסוגיות עמן אני מתמודדת באופן יום יומי כמנהלת האתר ותכניו הן רב תחומיות. חלקן נוגעות לעניינים אירגוניים-מנהלתיים (מי נותן את ההוראות למי? האם אוטונומיה של מורים מקצועיים בהכנסת תכנים מצריכה הגדרה מחודשת של תפקידי הרכז המקצועי ועוד ועוד). חלק מהדילמות מתעוררות עקב ריבוי ה"מיגזרים" המרכיבים את קהילת בית הספר - הכוונה היא לתלמידים, להורים, למורים. אלו לא רק בבחינת 'קהל יעד' אלא גם אחראיים לחלק מן התכנים. איזה תכנים? באיזה מינון? לאיזה צורך? מי מפקח? - על שאלות אלו ואחרות יש לענות באופן מתמיד.
אך מעל לכל - פיתוח האתר הבית ספרי והטמעת השימוש בו קשורים ישירות לתרבות התקשוב הבית ספרית בכלל, ומידת אוריינותם התקשובית של השותפים לתהליך החינוכי.
שתי סיטואציות מן השבוע האחרון חידדו אצלי את ההבנה שעבודת החריש עוד רבה, ואלו הן:
- מורה שהגישה לי ניירות כתובים בכתב יד צפוף ואמרה - תכניסי את זה לאתר (יתכן ואמרה 'בבקשה'). התגובה הראשונית שלי היתה זעם ("מה היא חושבת לעצמה החצופה?! שתדפיס את זה בעצמה ותשלח לי במייל את הקובץ בפורמט דיגיטלי אותו ניתן להכניס לאתר"). מהר גם הבנתי, שאין בפנייתה משום עצלות או ניצול כישורי ההדפסה שלי. היא פשוט חושבת אחרת. מה שנקרא בשפה האקדמית "מהגרת דיגיטלית", הנמצאת ב"תפר" שבין העולם הישן לעולם הדיגיטלי החדש. היקלטות המהגר בסביבה הזרה תהיה קלה יותר אם מישהו יעזור לו לרכוש את השפה החדשה. זה כנראה תפקידי ביחס להכשרת המורים באירגון בהקשר לשימוש באתר.
-הדוגמא השניה גם היא בגדר "כילאיים" - בין המסורת לקידמה. מורה הכניסה הודעה להורי כיתתה באתר בזו הלשון: "הורים יקרים, פרטים על מסיבת חנוכה הקרבה תוכלו לקרוא בדפים שבילקוטי ילדיכם".
דוגמאות אלו ועוד רבות ומגוונות מלמדות שוב ושוב ושוב על כך שהקושי בהחדרת השינוי הוא לא טכנולוגי גרידא. הוא כרוך בשינוי בתפיסת עולם, בחשיבה. וזה, מן הסתם, קשה ומאתגר יותר לחולל.
אז מה עושים?
לא מתייחסים אל הציבור (על מגזריו השונים כאמור לעיל) כאל מיקשה אחת. פורטים אותו, מפלחים אותו לקבוצות בעלות מאפיינים זהים, ומתאימים את אופני החדרת השינוי לדרגה האוריינית בה נמצאים הגורמים הרלבנטים.
משתמשים בכל טקטיקה פסיכולוגית ידועה ושחוקה ככל שתהיה להגברת המוטיבציה - חיזוקים, גירוי, תחרות וכו' - בקרב מכניסי התוכן וצרכניו גם יחד.
לא מאבדים את הסבלנות ולא מתייאשים.
חינוך לחשיבה בעולם דיגיטלי הוא קודם כל חינוך, וככזה הוא תהליך - ארוך, לא תמיד מספק, לא פעם מתסכל, אבל הכרחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה