על פרופ' גבי סלומון שמעתי לראשונה עם תחילת לימודי לתואר השני. המאמרים הראשונים שקראתי אודות למידה משולבת תקשוב היו שלו, כמו גם ספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", שיצא לאור לפני עשר שנים. הופתעתי לקרוא הבוקר כותרת בעיתון "הארץ" - "פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה". קביעה נחרצת כזו דרשה ברור מעמיק יותר בגוף הטקסט - האמנם ה"גורו" של שילוב טכנולוגיה בחינוך חזר בו?
אני חושבת שלא. סלומון חוזר ומדגיש, את מה שטען כבר לפני שנים - ששילוב המחשב דורש חשיבה פדגוגית אחרת; שיש הכרח להגדיר מחדש את מטרות החינוך, ולא להטמיע את הטכנולוגיה בדפוסים הבית ספריים הקיימים במתכונם הנוכחית והשמרנית כבר יותר ממאה שנה. הטכנולוגיה אינה חזות הכל - ואין ביכולתה לפתור את כל תחלואי החינוך. אין חידוש בקביעותיו. לוח "חכם" לא עושה תלמידים חכמים.
נדמה לי שהשאלה שצריך לשאול היא גם מה מעריכים, לא? אני מבין ש"אין הבדל מובהק" נוגע לא רק לאין הבדל בגישותיו של סלומון, אלא גם לאין הבדל בהישגים בין אלו שמשתמשים במחשב לבין אלו שלא. מי אמר שההישגים/ציונים הם מה שאמור להיבחן. אני חושב שאם באמת ישונו המטרות של החינוך, אז גם יהיה צורך לשנות את מושא ההערכה. אגב, ראיתי את פרופ' גבי סלומון מתארח באחת מתכניות הבוקר לפני כשבוע. אני שואל את עצמי למה הענין מתעורר עכשיו כל כך? את יודעת?
השבמחקלהשתמע,
נדב חפץ