כולנו מקבלים חדשות לבקרים הודעות במייל המבקשות מאיתנו להוסיף את חתימתנו על עצומות בשלל נושאים, בהם נדרשת לדעת יוזמי העצומה מעורבות אזרחית. כבר הגנתי בחתימתי על חוף פלמחים, הכנסתי שלל תרופות לסל הלאומי, פתחתי את מעבר קרני ולמחרת סגרתי את מעבר ארז. אין לי מושג מה עושים היזמים - אם בכלל - עם רשימות החותמים. ואולי זה לא כל כך משנה, כי עצם ההסברה והעלאת המודעות לנושא הנדון הם כבר הישג עצום (מה).
גל של התרגשות עבר לאחרונה ברשת סביב מכתבם המונחה של תלמידי יאיר לפיד בדבר חוסר היכולת של בני שכבות אוכלוסיה שלמות להצטרף למסעות בני הנוער לפולין. מבלי להתייחס כאן לגופו של ענין (ויש לי הסתייגות מסויימת מ'מסעות' אלה...) - אני חושבת, כמורה לאזרחות, שהתלמידים הללו למדו שיעור מדהים בלקיחת יוזמה וחוו את כוחם של האזרחים להשפיע בחברה דמוקרטית. הם הבינו יותר מכל מלל שהיה נאמר בין כותלי הכיתה את כוחה של התקשורת. כולנו גם מבינים שבכלל לא מזיק שהמורה לתקשורת הוא גם סלבריטאי (ואולי או טו טו פוליטיקאי).
קראתי את רשומתה של דורית סלע הקוראת לחתום על עצומת התלמידים לעיל, ובעקבותיה נכנסתי לראשונה לאתר "עצומה" - המספק את הפלטפורמה לעצומות האינטרנטיות. חיפשתי את אלו העוסקות בענייני חינוך ואני מבקשת מכם שלא לחתום על העצומה הבאה היוצאת נגד מיחשוב בבתי הספר. ואולי אפתח עצומה משלי בה יהיה כתוב: גם אתם חושבים שבשימוש באינטרנט לצורך יציאה נגדו יש מן הפרדוקס?!
זה די דומה לסרטון שעלה פה על הרב שמדבר נגד האינטרנט, רק שהוא או תלמידים שלו העלו את ההרצאה שלו לרשת...
השבמחק