המשיח ישלח הודעה בפייסבוק

בחודש פברואר יצויין בישראל יום "האינטרנט הבטוח". בימים אלה אני דולה ברשת (בזהירות ושמירה על כללי בטיחות כמובן) חומרים בהם ניתן יהיה להשתמש במסגרת ההסברה בכיתות בית הספר. כך מצאתי את הסרטון הזה. הרב מסביר בשלל אמצעים, דרמטיים וקומיים מדוע המחשב, האינטרנט, והפייסבוק בפרט מסוכנים ופסולים. אחת השאלות המעניינות העולות מהצפייה, היא מי העלה את ההרצאה למדיה ה'משוקצת' ומי קהל היעד של הסרטון הזה. לכיתתי אראה אותו לא במסגרת הדיון בסכנות שברשת, אלא אולי כשנעסוק ב-רטוריקה או נדון בקונפליקטים תרבותיים בישראל.

מקשים קושיות

ליצירת הפסיפס הגדולה הזו קראה האמנית אפרת פלג SKIP. היא עשוייה מ-5,600 מקשי מקלדת (!) ומעבר לערכה האסתטי, היא מעוררת שאלות על טכנולוגיה ואקולוגיה גם יחד.

בעקבות עבודותיה של אפרת עם מקלדות ממוחזרות, למדתי פרק בסידור מקשי המקלדת. מעולם לא נתתי על כך את דעתי קודם לכן. הדברים שלהלן יעסקו, אם כך, בכוחו של הרגל. בסיומם קושיה על מקשים.

סידור מקשי האותיות במקלדת האנגלית נקרא "qwerty" על-שם הרצף בצד השמאלי של שורת האותיות העליונה.
בשנת 1870 פותחה מכונת הכתיבה המסחרית הראשונה. המכונה היתה בנויה מלוח מקשים. כל מקש היה מחובר למנוף שבקצהו גלופה של האות המתאימה. בתחילה סודרו האותיות לפי סדר האלפבית, כמתבקש. אבל היתה בעיה - כשהמשתמש היה מקליד צירופי אותיות מסוימים במהירות המנופים היו נתקעים זה בזה. במקום לשפר את המנגנון פוזרו האותיות על-פני לוח המקשים באופן שימנע (או יקשה על) התנגשויות כאלו. כך נולד לו הסידור qwerty השריר וקיים עד היום (אני בטוחה שכל מי שקורא גם בודק עכשיו האמנם...).
גם כשהמנגנון של מכונת-הכתיבה השתפר וכבר לא היה צורך בסידור מיוחד (ובודאי שעם הופעת מכונות הכתיבה החשמליות) הסידור לא השתנה! למה? כי אנשים כבר התרגלו לסידור הישן; מי רוצה מכונת-כתיבה שאף מזכירה לא יודעת להקליד עליה? כשהגיע הזמן להמציא את מקלדת המחשב לא היתה סיבה להסס: היה מערך מקשים אחד שכולם רגילים אליו, לא היתה סיבה לחפש חלופות. אז למה זה סידור האותיות במקלדת? כי ככה אנחנו רגילים.
ברור, שהסידור הנוכחי אינו בהכרח הנוח, המהיר, היעיל, הבריא, הקל ליותר ללימוד וכו'. ואולי אף ההיפך. כל היתרון בו הוא שאנשים רגילים אליו כמעט מאה וחמישים שנה.
זו סוגייה מעניינת מהרבה אספקטים ונושקת לתחומים רבים – הנדסת אנוש (תכנון מימשקי משתמש), פסיכולוגיה, היסטוריה, מדע, פיזיולוגיה, תרבות ועוד ועוד.
ובכל זאת שינוי וקידמה חיוביים - השתלטות המחשבים על חיינו הולידה גם מיקלדות ייעודיות לאנשים עם מוגבלויות שונות. ומה יעשו כל מסכי המגע (טכנולוגית ה-touch) למקלדת המסורתית?
ואם לא לשנות את הסידור, לא הגיוני שיתווספו מקשים המיוחדים לתקשורת המקוונת? לא מגיע סוף סוף מקשים מיוחדים ל"ריגשונים" הנפוצים?! אני תובעת בזה את עלבונם. :(

יודע גולש נפש רשומתו

באחד המושבים בכנס מיט"ל השביעי שנערך השבוע, עלו בכמה הקשרים גם ההיבטים הפסיכולוגיים המתלווים ללמידה המקוונת. בהקשר זה נזכרתי בדברים מרתקים שכתב ד"ר אשר עידן בדבר השפעת ה-Web 2.0 על הנפש.
למדנו בסמסטר שעבר פסיכולוגיה התפתחותית (פיאג'ה, פרויד, אריקסון ושות'), אבל לדברי עידן, השיתופיות ב-ווב 2 מציעה מודל חדש של הנפש, המנוגד למודל ההתפתחות השלבית-לינארית של הנפש. בעולם הדיגיטלי ההתקדמות אינה לינארית כמו בתיאוריות המסורתיות, אלא אסוציאטיבית, מסתעפת. עידן טוען כי מאז אריסטו ההתייחסות לנפש היתה כאל טקסט (על חלקיו – מודע, תת מודע וכו') ועתה יש לבחון את הנפש על פי מודל אחר בו היסוד הקיומי הוא השיתופיות הדורשת "זמישות" מוחלטת (שילוב של זמינות, זריזות וגמישות).

מצאתי את הדברים מעוררי מחשבה. איזה מקום יש לאינדיבידואל במרחב החדש השיתופי? האם הזהות שלו עדיין נשמרת, או נטמעת, מטושטשת?